כללי כתיבה אקדמית – למה לא כדאי לזלזל בכך?

עבודות אקדמיות שמוגשות בכול סמסטר אל ידיהם של המרצים: חייבות להיות כתובות טוב על מנת שתוכלו להעביר מסרים בצורה ברורה וכדי שתוכלו לנמק את הכתוב בדרך בהירה ללא שגיאות כתיב/ טעויות בניסוחים או אי סדר בין מרווחים ופסקאות. מי שלומד לתואר ראשון ושני, מי שמגיש סמינריון או תזה – יודע כי להגהה ועריכה יש משמעות גדולה עבור בוחני העבודה וכי מאמץ נוסף לעריכת העבודה ומתן תשומת לב לכללי הכתיבה האקדמית: יכולים להוסיף נקודות לציון הסופי.

אז מהם כללי הכתיבה האקדמית?

בכל הנוגע לכתיבה נכונה של עבודה אקדמית כמו גם כתיבת ביבליוגרפיה, חשוב לדעת כי הכללים חלים בדרך כלל על כל מוסדות הלימוד שמוכרים על ידי האקדמיה. הכללים דורשים כתיבה במתכונת מקובלת שמתאימה לעבודה סמינריונית, וזה החלק המאתגר עבור סטודנטים. לעיתים, בשל חוסר הבהירות בכללים או קושי ליישמם, בוחרים סטודנטים חברות לעריכה והגהת עבודות אקדמיות כדי שהמומחים יעשו סדר בתוכן ויסדרו את העבודה כמו שדרוש.

דרישות בסיסיות

מי שכותב עבודת סמינריון, יודע שיש מספר כללים בכתיבה שצריך להקפיד עליהם, כמו: דף שער, תוכן עניינים, תקציר, מבוא, סריקות וניתוחים של המאמרים המובאים בכתוב, דיון בהשוואות וסיכומים. גם רשימה ביבליוגרפית נכונה נחשבת חלק נכבד מהעבודה והיא חייבת להיות מוקפדת.

כללים נוספים

האקדמיה דורשת שכלל הסמינריונים יוגשו בפורמט זהה, לכן יש להקפיד על כללים טכניים כמו גופנים נכונים, ביניהם: Arial, 12 David 11 Tahoma שיסודרו בצורה אחידה לאורך כל הכתיבה. האקדמיה דורשים שוליים של 5.1 (בוורד) והדגשות והגדלות בקווים אחידים.

אם אתם מתקשים לעמוד בכול הכללים האלה, תוכלו לפנות לעורכי עבודות אקדמיות שיספקו לכם הגהה ועריכה לפי כללי האקדמיה.