המדריך הקליל לבניית בריף מנצח לקמפיין במגזר הערבי (בלי להירדם באמצע)
אם יש דבר אחד שמפריד בין קמפיין שעף לבין קמפיין ש”נחמד כזה”, זה לא התקציב ולא האלגוריתם. זה הבריף. כן כן, המסמך הזה שאנשים פותחים, נאנחים, ואז כותבים בו “קהל יעד: כולם” ומקווים לטוב.
כאן נעשה לזה סוף. בריף טוב של פרסום ושיווק למגזר הערבי הוא לא עניין של כישרון ספרותי. הוא פשוט סדר. וכשיש סדר, הסוכנות יכולה להיות יצירתית באמת, המדיה יכולה להשתפר מהר, והמותג נשמע כמו מישהו שיודע מה הוא רוצה (ספוילר: זה מושך לקוחות).
מה חייב להופיע בבריף כדי לעבוד חכם?
– מטרה אחת ראשית
לא שלוש. לא “גם מכירות גם תדמית גם עוד קצת עוקבים”. תבחרו מה מוביל.
– תיאור קהל יעד במילים של בני אדם
לא “גיל 18–65”. מי הוא? מה הוא עושה ביום יום? מה מעסיק אותו? איפה הוא פוגש את המותג שלכם?
– הצעת ערך בשורה
למה לבחור בכם עכשיו. בלי תיאורים מפוצצים. פשוט.
– 3 מסרים אפשריים
לא החלטה סופית, אלא כיוונים. זה עוזר לסוכנות להבין את הראש שלכם.
– הוכחות
ביקורות, מספרים, ניסיון, אחריות, כל דבר שמוריד חשד ומעלה אמון.
– הנעה לפעולה אחת ברורה
להירשם, להשאיר פרטים, לשלוח וואטסאפ, להגיע לסניף – משהו אחד.
– מה אסור לעשות
מילים שלא משתמשים בהן, קווים אדומים, דברים משפטיים. עדיף ברור מראש מאשר תיקונים בלילה.
5 שאלות קצרות שיביאו לכם בריף מדויק פי 10
1) מה הלקוח צריך להרגיש אחרי שהוא רואה את המודעה?
2) מה הדבר שהכי מפחיד אותו בהחלטה הזאת?
3) מה המתחרים כולם אומרים, ואתם לא רוצים להישמע כמוהם?
4) מה ה”יתרון המשעמם” שלכם שהוא בעצם זה שמוכר? (למשל זמינות, שירות, אחריות)
5) אם הייתם צריכים למכור את זה לחבר טוב בשתי שורות – מה הייתם אומרים?
דוגמה קטנה לניסוח שעובד
במקום: “אנחנו חברה מובילה עם שירות איכותי”
עדיף: “תוך 24 שעות אתם מקבלים X, עם ליווי בוואטסאפ ואחריות כתובה. בלי כאבי ראש.”
ככה זה נשמע אנושי. וכשזה אנושי, זה עובד.